מכון ויצמן למדע

מכון ויצמן למדע הפך לאחד מכוכבי שנת הקורונה בזכות המעקב שלו אחר המחלה ופעילות ההסברה החשובה נגד פייק ניוז ובעד החיסונים,

אבל זה אך מתבקש הודות לעובדה שמאז שהוקם הוא מעוז של מדענים והעילית בתחום זה לא רק בישראל אלא גם בעולם.

הוא עוסק בעיקר במדעי הטבע והחיים והוא משמש גם מוסד לימודי לרבים בתארים שונים במגוון תחומים.

בשל ההיסטוריה המיוחדת שלו והקשר ההדוק להקמת מדינת ישראל הוא גם הוכרז כאתר מורשת רשמי.

 

חינוך ומדע

מכון ויצמן למדע הפך זה מכבר לתו תקן כשרוצים לדבר על חשיבות החינוך המדעי ועל הישגים רבים שמדעניו ומדעניותיו הביאו לישראל.

נשיא ישראל הראשון חיים ויצמן הקים אותו והוא נקרא בתחילה מכון זיו, בשנת 1934, כמוסד השלישי בישראל להשכלה גבוהה.

הכוונה הייתה להקים מכון לחקר תהליכים כימיקליים ורחובות נבחרה כמקום משכנו, כשהמימון לפעולתו הושג מנדבנים יהודים שונים.

רבים מאנשי המדע הנודעים ביותר של ישראל למדו ועבדו בו וניהלו בו מחקרים שונים שהביאו לפרסומו הרב בעולם.

השם שונה לכבוד יום הולדתו של חים ויצמן ובעקבות יוזמה של פעילים ציוניים ובמימון משפחות יהודיות ציוניות בחו"ל,

בהסכמת משפחת הלורד זיו, שהמכון נקרא בתחילה על שם בנה.

 

דור המדענים החדש

מרגע שהוקם והורחבו המחלקות שבו החל המכון לגדל דורות של מדענים ישראלים בשלל נושאים ותחומים, ואחד מהם הפך לנשיא מדינת ישראל גם הוא – אפרים קציר.

החל מסוף שנות החמישים הוקמו בו מאיצי חלקיקים שעוזרים לו ליישר קו עם המוסדות המכובדים ביותר בעולם.

המכון מנוהל על ידי מועצת מנהלים בינלאומית והוא פעיל מאוד בתחומים ביולוגיה, כימיה, פיזיקה, מתמטיקה ומדעי המחשב.

לאל ספק תחומים פופולריים מאוד.

אחת ממדעניות המכון, פרופ' עדה יונת, היא כלת פרס נובל לכימיה משנת 2009, ללא ספק הוכחה למצוינות של המכון.

במכון מתקיימות גם פעילויות חינוך לילדים ולנוער כדי להכשיר את דורות המדענים הבאים, משום שעל זה גאוות ישראל ובצדק לגמרי.

 

פעילות כלכלית ומסחרית

מכון ויצמן למדע מוכיח ללא הרף שממדע ומפטנטים אפשר להרוויח כסף רב כשמקדמים את טובת האנושות.

יותר מ-1,400 פטנטים נרשמו מאז הקמתו וחברת ידע של המכון אחראית לטיפול בהם וליישומם המסחרי על ידי חברות שרוצות לנצל זאת לפעילות תעשייתית.

שוויו של המכון והיקף פעילותו מגיע למיליארדי שקלים.

המכון נמצא ברחובות ומשמש אחד העוגנים להתפתחותה עם אוכלוסייה חזקה של עובדים ולומדים ותורם לה ולביסוסה כעיר ואם בישראל.

במכון קיימת מדרשת פיינברג שהיא הזרוע הלימודים של המכון ובה לומדים הסטודנטים לתארים מתקדמים.

פרט מעניים נוסף על המכון הוא שלומדים בו באנגלית ולא בעברית, והוא מארח תלמידים זרים רבים מרחבי העולם.

מלבד פרס הנובל לעדה יונת תלמידי המכון זוכים בפרסים יוקרתיים ברחבי העולם והמכון מדורג שני בעולם באיכות המחקרים המדעיים.